ניר בן-ארי, בעליו של מוסך דרך השטח, חובב רכב מושבע שהפך את תחביבו לעיסוקו וגרר יחד איתו את כל משפחתו. יום אחד החליט לנסוע לבודפשט ללמוד דריפט, החליט ונסע. דרך עיניו של איש מקצוע, הוא משתף אותנו בחוויות, ריגושים – בדרכו שלו

מה אתה צריך את זה? כבר קרוב ל-30 שנה אתה נוסע על הצד אז לא חבל על הכסף?
אלו התגובות שקבלתי מהחבר'ה שלי כשספרתי להם שאני נוסע לאדם ואפרת בבודפשט, ללמוד דריפט.

השאלה, באמת למה?

אני משתתף כבר שנים במרוצי ראלי וכידוע, בראלי נוסעים הרבה "על הצד", אבל חשוב להבין שמדובר במטרות אחרות ובמצב ממש הפוך: בראלי המטרה לנסוע מהר וללא החלקות. כשאתה מחליק זה אולי יפה לקהל, מרשים וכיף אבל בדרך-כלל זה לא מהיר. רק בפניות הדוקות מאד של 90 מעלות עד ל'הרפין' (180 מעלות), שנלקחות במהירות ממש איטית, יש צורך בהחלקת החלק האחורי.

לעומת זאת בדריפטינג, "אסור" לנסוע ישר, גם בישורות הקצרות שבין הסיבובים השאיפה לנסוע על הצד. למהירות יש חשיבות משנית. בתחרויות דריפטינג המהירות מהווה כאחד מהפרמטרים אבל אחד מיני רבים. בניגוד לראלי ששם רק המהירות קובעת מי מנצח, בדריפטינג הדיוק חשוב יותר. השאיפה היא שהרכב ינוע בזווית המקסימאלית יחסית לכיוון התנועה, קרוב לקונוסים ואסור, אסור בתכלית האיסור לעשות 'ספין'. תהיה הכי טוב במשך כל היום אבל אם תעשה ספין קטן אחד – אתה בחוץ.

עשן? כמה שיותר ככה הציון גבוה. בשביל עשן, הגלגלים האחוריים צריכים להסתובב הרבה יותר מהר מהנדרש לקצב ההתקדמות של הרכב. מה שצריך כדי "לעשן" את הגלגלים זה POWER – הרבה כח מאפשר לנסוע לאט (יחסית) בהילוך גבוה, שלישי ואפילו רביעי והתוצאה הרבה עשן.

כמו שיש הרבה ענפי כדור, למשל: כדורגל וטניס, ולא באופן אוטומטי מי שטוב בכדורגל יהיה גם טוב בטניס, ככה גם במרוצי מכוניות. אם אני רוצה דריפטינג, אני צריך ללמוד לעשות זאת ועל פי תפיסת עולמי, ללמוד לעשות זאת נכון מהתחלה.

אז נסעתי להונגריה

אפרת הופמן ואדם פרנק הם דמויות ידועות בתחום הדריפטינג בארץ וכעת גם באירופה ובעולם כולו.

לפני כעשור הם התחילו להתחרות בארץ ומהר מאד הבינו שבגלל רדיפת הממסד אחרי חובבי הרכב בארץ, כאן אי אפשר לפתח ולהתפתח בנושא. הם מצאו שהונגריה היא המקום הנכון. בארצות אירופה שבהן ה'ירוקים' חזקים, הדריפטאים נרדפים וזאת בגלל הריח והעשן שמשאירות אחריהן מפלצות הדריפטים. בהונגריה זו אינה מהווה בעיה.

בשמונה השנים שאפרת ואדם נמצאים בהונגריה, הם הקימו את בית-הספר היחיד במינו בעולם כולו. במקומות אחרים ניתן לקבל ימי חוויה בנושא הדריפטינג אבל ב- MyWay Drift School של אפרת ואדם לומדים דריפטינג, במכוניות מפלצתיות ייעודיות לכך.

רק BMW, חלקן E30 ואחרות E36, אשר הושתלו בהן מנועי V8 4.0 או 4.4 ליטר, של BMW X5 בהספקים של 280-320 כ"ס, כמובן הנעה אחורית עם דיפרנציאלים נעולים (מרותכים), הנדברקס הידראולי ומערכות היגוי שמאפשרות זוויות היגוי מטורפות.

שמונה תלמידים הגענו (אחד פרואני ועוד שבעה ישראלים) למתחם אשר שימש בעבר כשדה תעופה צבאי סובייטי ומשמש היום לאירועי ג'ימקנה (לידינו התקיים אירוע ג'ימקנה של פיז'ו), מטוסים קלים, דאונים ודריפטינג. אפרת ואדם קבלו את פנינו יחד עם שלושה מכונאים, שלושה צמיגאים, שני פרמדיקים באמבולנס ומזניק אחד. צוות רציני ביותר. קרוון גדול ששימש לנו כחדר מנוחה בין המקצים היה מצויד במקרר משקאות (קלים), מכונת אספרסו, סנדביצ'ים, עוגות, עוגיות וביום השני דונטס טעימים ומשמינים ביותר – אירוח למופת.

אחרי הסבר קצר על המכוניות, אודות המסלול, הטכניקה והנהלים, שיחה הכרחית שארכה כחצי שעה, צוותנו בזוגות למכוניות. שמונה תלמידים לארבע מכוניות, שתי מכוניות E30 ושתיים E36. אני התחלתי ב- E30 התכלת אדום יחד עם עומר, בחור צעיר לפני צבא, שאימו רצתה לתת לו מתנה ייחודית לקראת הצבא ובשלב זה היא עדיין לא הבינה כמה נכון מה שעשתה. יתר החברים חולקו למכוניות הנותרות ויאללה, גז. אחרי שכל אחד מאיתנו חווה את חווית הדריפטינג מהכסא הימני ליד אפרת או אדם, שניהם הפגינו נהיגה מצמררת שיער, הגיע זמנינו לנהוג.

שיטת הלימוד של אדם ואפרת מבוססת על מקסימום זמן לנהוג- אין זמן לבלבולי מוח. כל נהג עולה לשש הקפות, כשבין הקפה להקפה עוברים דרך המכונאי שבודק את מצב הצמיגים, חום המנוע וכללית את הרכב. אחרי שש הקפות חוזרים לפיטץ ומחליפים נהגים, שיטה זו מאפשרת לאפרת ואדם להעיר הערות ולתת הסברים ספציפית לכל אחד ובמידה וצריך, הם מצטרפים להקפה או שתיים ברכב. בצורה כזו, כל אחד מתקדם בקצב שלו מבלי להפריע לאחרים – מעולה. בנוסף, אין צורך בהפסקת צהריים כך שבאמת מתאפשר לנהוג המון.

מהתחלה, ניתן היה לראות את הבדלי הרמות של כל אחד מהמשתתפים אבל דבר אחד היה בולט – אלכס מפרו הוא בליגה משלו. מהר מאד יצא המרצע מהשק – אלכס הוא אלוף פרו בדריפטינג והוא הגיע כדי לחדד את הנהיגה שלו וללמוד איך להתחרות בטנדם – ברמות המקצועיות, יוצאות למסלול שתי מכוניות יחדיו כשהשני צריך לחקות במדויק את התוואי והזוויות של הראשון, כשהוא קרוב ככל שניתן לראשון – אפרת ואדם הראו לנו שהם חזקים מאד בזה ואלכס בא ללמוד מהם.

ככל שעברו השעות והאימונים, ההתקדמות של כולם הייתה מרשימה.

למחרת, לאחר שהגענו למתחם, ביקשתי ממיכאל אחד החבר'ה שנסע ב– E36 הירוקה להתחלף. "בוא ננסה" אמרתי "ואחר-כך נראה". הוא הסכים ולאחר המקצה הוא היה מאד מרוצה וכך גם אני. יש הבדל מהותי בין שתי המכוניות: ה- E30 בעלת מרווח סרנים קצר משל ה– E36 ולכן היא עצבנית יותר ותזזיתית יותר. לי התאים האופי הסולידי (יחסית, הכל יחסי) של הירוקה.

ביום השני נהגנו במסלול אחר, יותר ארוך ויותר דורשני. ככל שאתה משתפר כך אתה נהנה יותר ו'או מיי גוד', כמה שאני נהניתי. לאט לאט ראיתי שאני לא נופל בהרבה מאלכס, ולכן כשהגענו בסוף היום לסימולציה של תחרות אמיתית, רף ההתרגשות עלה מאד.

על-פי הגרלה חולקנו לארבעה בתים. באליפות אירופה החלוקה נעשית על-פי מוקדמות – המנצח במוקדמות מול האחרון, השני מול הלפני אחרון וכך הלאה, סה"כ 32 עולים מהמוקדמות לתחרות. מזל שלא יצא לי להיות מההתחלה מול אלכס.

עולים למסלול בזוגות לפי הבתים, אבל נוסעים אחד אחד. התחרות היא בשיטת ה-"נוק-אאוט" מי שמפסיד, נופל. המנצח עולה לשלב הבא. בחצי הגמר נפגשו אלכס ועומר הצעיר. לא להאמין איך עומר התקדם. בתחילת הקורס הוא כיבה מנוע 4 פעמים לפני שהצליח להזיז את המכונית ("עד היום נהגתי רק באוטומט" – כך הוא אמר). בתחרות, בסוף הקורס, הוא ביצע דריפטים ארוכים ומדהימים, לא להאמין. אלכס נסע ראשון ולהפתעת כולם הוא ביצע ספין. וואיי יש לעומר צ'אנס להדיח את אלכס. אצלנו ספין לא זורק אותך מהתחרות – מזל של אלכס. והמזל המשיך לשחק לאלכס כשעומר ביצע ספין בעקומה האחרונה. הם עלו למטץ' חוזר וכאן אלכס ניצח בנקודות. כל הכבוד לעומר!

לשמחתי, הייתי בסדר והגעתי לגמר מול אלכס. לאחר ששנינו סיימנו, השופטים (התלמידים האחרים) לא ידעו להכריע וכך גם שופטי העל – אפרת ואדם. עלינו לעוד מטץ' וגם אחריו השופטים לא הצליחו או רצו להכריע. נתתי לאלכס פייט מדהים. אפרת ואדם החליטו שנראה מהי החלטתם על הפודיום. לא היה ממש פודיום, כולנו קבלנו גביעים והמנצח הוא – שנינו! אפרת אמרה לי שאם זה היה קורה באליפות אירופה "היה בלגן!"

מה שחשוב זה שכולם נהנו מאד. גם אלו שבאו לחוויית אקסטרים וללא ציפיות, הרגישו שקבלו תמורה מלאה לכספם.
האירוח של אפרת ואדם היה ברמה משל עצמה, האירוח החל מהרגע שהגענו לשדה התעופה של בודפשט. הכל במחיר הקורס, כולל: הסעה למלון שבמרכז העיר, הסעות כל יום למתחם הלימוד וחזרה, המלצה על מסעדות בכל ערב והם כמובן גם הצטרפו אלינו וגם הסיעו אותנו חזרה לשדה בדרך הביתה.

שווה לכל אחד שרוצה חוויה מדהימה. לא צריך שום ניסיון קודם, רק רישיון נהיגה. מקבלים הכול בענק ויוצאים נהגים הרבה הרבה יותר טובים. איך אנשי הממסד אצלנו בארץ, אלו שכביכול נלחמים בתאונות הדרכים, אינם רואים את הערך המוסף העצום שקיים בספורט מוטורי עממי שכזה. אני בטוח שעומר קבל בקורס את מה שלא יכול היה לקבל בשום מקום או סיטואציה וכך גם כולנו.

למה צריך לנסוע עד לבודפשט כדי לעשות זאת?

הכותב הינו בעליו של מוסך דרך השטח, חובב רכב מושבע שהפך את תחביבו לעיסוקו וגרף יחד איתו את כל משפחתו. ניר הוא מהנדס מכונות, בעל הסמכה לניהול מוסך ומשמש גם כעד מומחה בבתי המשפט, בתיקים בנושאי רכב.
לאחר שעבר מספר תפקידים בכירים בענף הרכב, כגון: מנהל שרות ומכירות ימאהה, מנהל ציי רכב בשרות בפיאט, מנכ"ל חברת אוטו-קור, יצרנית מזגנים לרכב ועוד, החליט ניר שהוא רוצה מוסך. וכך הוא עשה …

התחביב שממלא את חייו של ניר מאמצע שנות ה – 80 ועד היום, הוא נהיגת מרוצי מכוניות ראלי, ראלי-רייד, מסלול, קלאסיות, קארטינג ועוד. ולכן, בנוסף היות המוסך דרך השטח, מוסך מצטיין ברשת המותגים אותם הוא מיצג, מוסך דרך השטח גם משמש כביתם של חובבי המרוצים בארץ ואוהבי הקלאסיות (אספנות) גם כן.

ניר מוסמך כבוחן מטעם המדינה, ומורשה לרשיין למרוצים מכוניות מרוץ וראלי, קארטינג ואופנועים. ובמסגרת חוק הספורט המוטורי החדש בארץ, ניר הוסמך בווינגייט, כמאמן לספורט מוטורי ומנהל מקצועי בנהיגה ספורטיבית.

לטיפול מהיר ומסור – הזמן טיפול 
או
התקשר אלינו – 09-952-3536

השאר תגובה